גזר דין בתיק תפ"ח 130-09

הקדמה :

הנאשם, שבט מאיר, שימש במשך למעלה מעשור כמנהל התזמורת והמקהלה בישיבת "***" ב**** וכן כנהגו של מנהל הישיבה (להלן: "הישיבה" או "הפנימייה"). בכתב האישום מיוחסים לנאשם עבירות של מעשים מגונים בקטין יליד 1991, אשר היה חניך בפנימייה והשתתף במקהלה, עת היה נער צעיר כבן 11 וחצי שנים, במשך למעלה משנתיים, בתדירות של 3-4 פעמים בשבוע.

העבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום המתוקן הן: מעשים מגונים (מקרים רבים) - עבירה לפי סעיף 348(א) בנסיבות 345(א)(3) לחוק העונשין התשל"ז-1977; וכן מעשים מגונים (מקרים רבים) - עבירה לפי סעיף 348(ד)(1) לחוק העונשין.

הנאשם כפר תחילה בעובדות כתב האישום, ולאחר שנשמעו מספר עדים, הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרתו תוקן כתב האישום והנאשם הודה והורשע בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי המאשימה תטען לעונש ראוי של 5 שנות מאסר ובאופן חופשי ביחס ליתר רכיבי הענישה, ואילו ההגנה מצדה, תטען לעונש באופן חופשי ופתוח.

קודם לגזירת דינו של הנאשם, הוזמנו תסקיר קורבן ביחס למתלונן, וכן חוות דעת של המרכז להערכת מסוכנות מינית ותסקיר שירות המבחן ביחס לנאשם.

עובדות כתב האישום המתוקן :

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, עת היה המתלונן חניך בפנימייה בין השנים 2003 ל-2006 והשתתף במקהלה בניהולו של הנאשם, נהג האחרון, במספר רב של מקרים, לבצע בו מעשים מגונים, בתדירות של 3-4 פעמים בשבוע, במקומות שונים בפנימייה, וגם ברכבו של הנאשם ובמקומות נוספים. בתוך כך, נהג הנאשם לנשק את המתלונן על שפתיו ולהחדיר את לשונו לפיו, לנשקו על צווארו, לגעת במתלונן מעל ומתחת לבגדיו וללטפו. כמו כן, נהג הנאשם להכניס את ידו אל מתחת לתחתוניו של המתלונן, לגעת באיבר מינו ולעסותו.

מכתב האישום המתוקן עולה כי הנאשם נהג לתת למתלונן כסף, מדי פעם, והלה חש מחויבות כלפיו, בין היתר בשל הכספים שקיבל, לא גילה התנגדות למעשיו.

עוד על פי כתב האישום המתוקן, מעשיו של הנאשם נמשכו תקופה העולה על שנתיים והופסקו רק כשהמתלונן היה בכיתה י' ועזב לפנימייה אחרת.

מכתב האישום המתוקן, בו הודה הנאשם, עולה כי פעמים רבות, בתום חזרות המקהלה בפנימייה ומשנותרו השניים לבדם, נהג הנאשם ללטף את המתלונן מתחת לבגדיו ולגעת באיבר מינו. כמו כן, נהג הנאשם לקרוא למתלונן לנסיעות קצרות, במסגרת תפקידו, ואז היה נוגע במתלונן בגופו ובאיבר מינו.

כתב האישום המתוקן מגולל מספר מקרים, בהם הנאשם ביצע את מעשיו המיניים במתלונן. באחד המקרים הראשונים, עת הגיע המתלונן בסמוך לחדר המחשבים שבפנימייה, קרא לו הנאשם אל תוך החדר, ושם נצמד אליו מאחור, ליטף את גופו מתחת לחולצתו, הכניס את ידיו מתחת לתחתוני המתלונן וליטף את איבר מינו. משהסתובב אליו המתלונן, נישק אותו הנאשם על שפתיו והחדיר את לשונו לפיו, המתלונן ההמום לא גילה התנגדות למעשים שנמשכו מספר דקות. בפעם אחרת, עת היה המתלונן כבן 12 שנים, במהלך נסיעה של המקהלה להופעות בחו"ל, הכניס הנאשם את אצבעותיו לפיו של המתלונן, שנרדם לידו. בעת השהות בחו"ל, הנאשם אף העיר את המתלונן בבוקר ועיסה את גופו, ובשעות הערב, משצפו יחדיו בטלוויזיה, תוך שכיבה על המיטה, ליטף את המתלונן, נצמד אליו ונישקו. במקרה אחר, הגיע המתלונן לביתו של הנאשם, ואז קרא לו הנאשם לחדר השינה, נשכב על ידו, ליטף אותו ונישקו על שפתיו, תוך החדרת לשונו לפיו. במועד אחר, בעת נסיעה משותפת ברכב, עצר הנאשם את הרכב בצד הכביש, הכניס את ידו למכנסי המתלונן ועיסה את איבר מינו. הנאשם אף נטל את ידו של המתלונן והניחה על איבר מינו, מעל מכנסיו. במקרה נוסף, עת היה המתלונן כבן 13, הסיע אותו הנאשם לבית הוריו, ובזמן הנסיעה ליטף אותו מעל ומתחת לבגדיו. לאחר מכן, נכנס הנאשם לבית הורי המתלונן, שלא היו באותה עת בבית, ושם התיישב על ספה, פתח את רוכסן מכנסיו, והמתלונן קרב את ראשו לעבר איבר מינו, נגע בו למשך שניות ספורות ואז חדל. בהמשך, קרא הנאשם למתלונן לחדר השירותים, שם הפשיטו מחולצתו, הפשיל את מכנסיו ותחתוניו עד לברכיים, הצמידו אליו, נישקו ועיסה את איבר מינו. במקרה אחרון, שהתרחש עת היה המתלונן בכיתה י' ולא היה עוד חניך בפנימייה, הגיע המתלונן לביקור בישיבה ופגש בנאשם. כאשר היו השניים במטבח הפנימייה לבדם, נגע הנאשם בבטנו של המתלונן והתקרב אליו, אך המתלונן אמר לו כי אינו רוצה, והנאשם חדל ממעשיו.

הנאשם, כאמור, הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון, והורשע בהתאם להודאתו.

תסקיר נפגע העבירה :

מהתסקיר שהוגש בעניינו של המתלונן עולה, כי המתלונן כיום הינו כבן 19, רווק, המתגורר בבית הוריו ועובד בעבודות מזדמנות, לפני גיוסו. עוד עולה כי בני משפחתו של המתלונן מנהלים כיום אורח חיים דתי.

שירות המבחן התרשם כי בהיותו נער ללא תמיכה משפחתית, במקום מרוחק ממשפחתו, הפכה את המתלונן לפגיע וגרמה לו להיזקק לתשומת לב של דמות סמכותית ובוגרת, אשר היוותה קרקע לפגיעה המינית בהמשך.

בפני שירות המבחן ציין המתלונן כי המעשים שבוצעו בו גרמו לו לבלבול בתחום הנפשי ויצרו אצלו תחושת אשמה. בשלב מסוים, התרחק מהדת ועבר ללמוד בבית ספר חילוני, בתנאי פנימייה, דבר שהיטיב עמו, על אף שהשלכות הפגיעה המינית שעבר המשיכו להציף אותו. לטענת המתלונן, אף הרהר באפשרות לשים קץ לחייו, מתוך חשש שלא יצליח להתמודד עם המצוקה הנפשית אותה חווה.

מן התסקיר עולה כי הפגיעה המינית שיבשה את יכולתו של המתלונן לחוש ביטחון ואמון בדמויות משמעותיות וסמכותיות. תחושות האשמה ושמירת הסוד הכבידו עליו ותבעו ממנו כוחות נפשיים רבים. על פי הנטען, חשיפת הפגיעה וההליך המשפטי, אפשרו למתלונן, במידת מה, סגירת מעגל. עוד נטען כי המתלונן מעוניין להמשיך בחייו ולהשאיר חלק זה בחייו מאחור. לפי הערכת שירות המבחן, בתקופות של מעברים בחייו, עשוי המתלונן לשוב ולחוש נסיגה ומצבי משבר. לאור כל זאת, ממליץ שירות המבחן לפסוק למתלונן פיצויים, על מנת שיוכל לממש טיפול נפשי בעתיד.

חוות דעת המרכז להערכת מסוכנות :

על פי חוות הדעת של המרכז להערכת מסוכנות, הנאשם, יליד 1966, נשוי ואב ל-9 ילדים, המגדיר עצמו כדתי חרדי, מתגורר בסמוך לישיבה ושימש כמנהל התזמורת והמקהלה של נערי הישיבה, וכן כנהג מנהל הישיבה בזמנים הרלוונטיים לאירועים נשוא כתב האישום. בהתייחס לעבירות המין בהן הורשע, מציין הנאשם כי מדובר ב"רוח שטות" שנכנסה בו וביחס למרבית המעשים טוען כי אינו זוכר אותם. בנוסף, לפי חוות הדעת הנאשם הינו אדם מניפולטיבי ולא אמין, שנמנע מלהתמודד עם העבירות שביצע, תוך שמציג עצמו כקורבן. כמו כן, הנאשם ממוקד בסבלו ואינו מתמודד עם מעשיו, תוך שימוש במנגנוני הגנה כהשלכה, הכחשה ומינימליזציה. בנוסף, הנאשם מרוכז בעצמו ואינו מביע אמפטיה למתלונן. לנאשם עיוותי חשיבה שונים, וקיימות אצלו עמדות תומכות פגיעה מינית.